גבריאל, בן סיליקה ואליהו ז"ל, נולד ביום י"ט בחשון תשי"ג (8.11.1952) בעיר קזבלנקה במרוקו ועלה לארץ עם משפחתו בשנת תשכ"ד (1964). תחילה למד בבית-הספר היסודי "אוצר התורה" במרוקו ובארץ למד במוסד "הודיות" שבגליל התחתון. גבי היה תלמיד חרוץ וכבר בבית הספר היסודי זכה בציונים לשבח ובפרסים - בזכות הישגיו המעולים. הוא התעניין במיוחד בלימודי הספרות והלשון העברית. אולם נאלץ להפסיק את הלימודים והתחיל לעבוד בקיבוצי הגליל העליון כדי לסייע בפרנסת המשפחה. גבי נודע בין חבריו כנער אופטימי, המצליח לרכוש ידידים במהירות ובקלות. הוא היה חובב ספורט מושבע, השתתף בצליחת הכנרת. היה מדריך כדורסל והשתתף בצעדות הגליל וירושלים. כשהיה חבר בתנועת הנוער העובד והלומד, נהג לארגן ערבי ריקודי-עם לבני הנוער בעיירה חצור הגלילית. הוא היה נער טוב לב, חסון ובריא, שופע עליזות ובן מסור ודואג לאמו האלמנה.

גבריאל גויס לצה"ל בפברואר 1970 והתנדב לצנחנים. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס מפקדי-כיתות, בקורס צניחה ובקורס מש"קי חבלה. ויצא לו שם בין אנשי יחידתו כצנחן מעולה. הוא שימש דוגמה לחבריו בצייתנותו ובכושר הסבילות שלו. באחת הפעולות בלבנון לחם בהצטיינות, נפצע וקנה לו שם של לוחם אמיץ ומעולה. במהלך שירותו הצבאי הרבה גבי לבקר בבית ואת כל חופשותיו הקדיש לטיפול בנוער של עיירתו ובאימו. הוא הרבה לכתוב לבני משפחתו, אך מתוך צניעות לא סיפר על הישגיו בצבא. במלחמת יום הכיפורים השתתף גבי עם יחידתו בקרבות הבלימה הקשים נגד המצרים באזור התעלה. בתום הקרבות הועברה יחידתו לאזור ג'בל עתקה. ביום כ"ו בכסלו תשל"ד (21.12.1973), יצא לחלץ שני חיילים מיחידתו ובהפגזה ארטילרית נפגע ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחצור הגלילית. השאיר אחריו אם, שני אחים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

במהלך תחקיר ב-2017 עודכן כי הוענק לו צל"ש הרמטכ"ל.